יצרן בד סריג מאז 2009 · סין
יצרן בד סריג מאז 2009 · סין
לבדי סריג היסטוריה ארוכה, שהחלה בעבודת כפיים של עמים קדומים והתפתחה עם הזמן. נבחן כיצד הפכו בדים סינתטיים למרכיבים מרכזיים באופנה של ימינו, וכיצד המצאות חדשות שילבו בדים אלה באופן משמעותי בחיינו.
סיפורם של בדי הסריג החל לפני זמן רב במזרח התיכון. אנשי תרבויות עתיקות עסקו בעבודה קשה של הכנת בגדיהם ביד. לאורך המאה ה-14 הלכה הסריגה ותפסה מקום מרכזי יותר באירופה. בתקופת הרנסנס הפכו טכניקות הסריגה למתקדמות יותר.
ריצ'רד ארקרייט, ממציא בריטי, עשה קפיצת מדרגה גדולה במאה ה-18. הוא השיק את מסגרת המים, שחוללה מהפכה בטווייה. הדבר שיפר מאוד את איכות החוט והדגיש את השפעת המהפכה התעשייתית על טקסטיל הסריגה.
עד המאה ה-19 החלה הסריגה להיעשות קלה יותר. מארק ברונל פיתח את מכונת הסריגה העגולה הראשונה (1816).
מכונת הסריגה במתיחה ("Warp Knitting Machine") הוצגה ב-1856 על ידי מת'יו טאונסנד, והגדילה מאוד את ייצור הבד.
במאה ה-20 עברה הסריגה צעד גדול נוסף: נוצרו סיבים סינתטיים. תקופה זו, במיוחד לאחר שנות ה-50, סימנה מעבר מסיבים טבעיים לסיבים מעשה ידי אדם. בשנות ה-80 הוצגה טכנולוגיית ז'קארד, שאפשרה ליצור עיצובים רב-צבעוניים באמצעות מערכות מחשב.

כיום, במאה ה-21, אנו רואים שינויים רבים עם טכנולוגיות סריגה דיגיטליות ותלת-ממדיות. חידושים אלה מסייעים להיות יעילים יותר אך גם מסייעים לצמצם פסולת בייצור.
רייון, הסיב הסינתטי הראשון, יוצר וסימן עידן חדש בייצור טקסטיל. ניילון נוצר ב-1935 ופוליאסטר ב-1941, ושינו לחלוטין את התעשייה. חומרים סינתטיים אלה הרחיבו מאוד את תעשיית הטקסטיל.
| סוג הסיב | שנת הייצור הראשונה | הערות |
| רייון | 1891 | נחשב לסיב הסינתטי הראשון, שנקרא במקור משי מלאכותי. |
| ניילון | 1935 | הסיב הסינתטי האמיתי הראשון, עשוי מפטרוכימיקלים. |
| פוליאסטר | 1941 | הוצג כסיב טקסטיל אך הייצור המסחרי החל ב-1950. |
| אקרילי | 1941 | תחליף צמר עם תכונות חימום דומות. |
| מודאקרילי | 1949 | וריאנט של אקרילי שעמיד יותר בפני אש. |
| פוליאולפין | 1950 | כולל סיבי פוליפרופילן ופוליאתילן. |
| ספנדקס (Lycra) | 1958 | ידוע באלסטיות יוצאת הדופן שלו. |
| ארמיד (Kevlar) | 1965 | ידוע בשימוש בו בשריון גוף בליסטי ועמיד לדקירה. |
| פוליאימיד | 1950 - 1960 | ידוע ביציבותו התרמית והכימית. |
| ליוסל (TENCEL) | 1990 | חלופה ידידותית לסביבה לרייון. |
ראשית, יש לנו פוליאסטר. הוא מצוין לבגדי ספורט כי הוא לא מתכווץ ולא נמתח. הוא מתייבש מהר מאוד ובמקביל שומר על חום הגוף.
לאחר מכן יש ניילון, חזק וגמיש. הוא רך למגע ומושלם לבגדי ספורט. הוא עמיד למים.
אחר כך אקרילי. הוא פועל כמו צמר – שומר על חום הגוף. הוא קל ולעיתים קרובות משמש לייצור סוודרים, גרביים ובגדי ספורט. הוא עמיד בפני עש, אור שמש וגם כימיקלים.
יש גם ספנדקס או Lycra, הידועים באופיים הגמיש במיוחד. מושלם לבגדים צמודים כמו טייצים.
רייון מעניק תחושה של אופנה יוקרתית. יש לו וילון טוב והוא בחירה מועדפת לבגדים משובחים.
לאחר מכן יש ויסקוזה. היא הטובה ביותר לבגדי קיץ כי היא נושמת וסופגת זיעה. הבד הזה קל ונוח.
אצטט דומה למשי. הוא ידוע בברק ובזרימה שלו. הוא מופיע בעיקר בהלבשה תחתונה ובבגדי ערב.
לבסוף, יש פוליפרופילן או אולפין. הוא קל, מתייבש מהר ומספק בידוד טוב. הוא משמש לעיתים קרובות לבגדי ספורט.

אנחנו מתחילים בייצור בד סריג סינתטי בהפיכת נפט גולמי לסיבים סינתטיים.
השגת הסיבים האלה כוללת תהליך מיוחד שהופך את הנפט לגדילים סינתטיים.
אולי תתהו איך נפט גולמי הופך לסיבים סינתטיים. זה קורה דרך ריקוד כימי מתוחכם שנקרא פילמור. במהלך התהליך הזה, חלקיקים קטנים הנקראים מונומרים מתחברים זה לזה ויוצרים פולימרים. הפולימרים האלה הם המרכיבים העיקריים של סיבים סינתטיים. האופן שבו הם מתחברים משפיע על המראה הסופי ועל האיכות של הסיב.
שימוש בנפט גולמי כבסיס ובתגובות הכימיות בייצור הסיבים יכול להזיק לסביבה. זה מראה למה תעשיית הבדים הסינתטיים צריכה להמשיך ולפתח פתרונות חדשים וירוקים.
לאחר מכן, הסיבים האלה עוברים שלב של קירור והתקשות, שלב חשוב לפני הטוויה. הסיבים נחתכים בדיוק ומשתלבים זה בזה. כך נוצר חוט אלסטי.
החוט הזה הוא החומר העיקרי של בד הסריג.
לאחר מכן מגיעה הסריגה. אנחנו משתמשים במכונות מתקדמות כדי להפוך את החוט לתפרים. המכונות האלה פועלות בדרכים שונות בהתאם לשאלה אם הבד צריך להיות שטוח או גלילי.

אחרי הסריגה, הבד נצבע ומסיים. הצביעה כוללת ניקוי, הלבנה ויישום צבע. לאחר הצביעה, משתמשים בטיפולי גימור כדי להפוך את הבד לרך. הטיפולים האלה מבטיחים שהבד עומד בסטנדרטים גבוהים של איכות.
לאורך כל התהליך, אנחנו בודקים את הבד. אנחנו בודקים את החוזק, הצבע והביצועים שלו. אנחנו משתמשים בחומרים ממוחזרים כדי לצמצם את ההשפעה על הסביבה.
בדים סינתטיים ידועים בעמידותם לאורך זמן. הם גם רב-תכליתיים במיוחד – אפשר להפוך את החומרים האלה לסגנונות רבים ושונים, מבגדי ספורט ועד בגדים מהודרים.
תכונה מרכזית של הבדים האלה היא מידת הגמישות שלהם, שגורמת לבגדים להתאים בצורה מושלמת. הם גם חוזרים לצורתם בקלות. ייתכן שהם לא סופגים מים כמו סיבים טבעיים, אבל רבים מהסינתטיים מצוינים בהרחקת זיעה, אידיאלי לבגדי ספורט.
הם גם שומרים על חום הגוף ובמקביל נשארים קלים. מושלם לבגדי חורף חמימים.
בד סריג סינתטי קל לעבודה ושומר על צבעים עזים, גם אחרי כביסות רבות.
קל לכבס אותם והם מתייבשים מהר.
עם זאת, חשוב לציין את ההשפעה שלהם על הסביבה. ייצור בד סריג סינתטי יכול לצרוך הרבה משאבים שמזיקים לכדור הארץ שלנו.
אבל החדשות הטובות הן שיש התקדמות בהפיכתם לידידותיים יותר לסביבה.
יתרון נוסף הוא שהבדים האלה היפואלרגניים, כלומר הם אידיאליים לאנשים עם עור רגיש.

הסיפור של בד סריג סינתטי הוא סיפור של חדשנות ויצירתיות. עברנו מסריגה ביד לשימוש במחשבים ובמכונות עתירות טכנולוגיה. כיום יש לנו חומרים חזקים וגמישים כמו ניילון ופוליאסטר. השינויים האלה שיפרו את הבגדים שלנו בדרכים רבות. במקביל, אנחנו מוצאים דרכים להפוך את הבד ליותר בר-קיימא.